בדיקת דם להפטיטיס HEPATITIS  B

מעט רקע

דלקת הכבד מסוג B הינה מחלה שעלולה לסכן חיים הנגרמת ע"י נגיף Hepatitis B Virus – HBV. מחלה זו מהווה בעיה רפואית גדולה וגלובאלית. מחלקה זו עולה לעבור לשלב כרוני לסכן את החולים במוות ע"י סיבוכיה כמו שחמת הכבד ו\או סרטן הכבד. החיסון כנגד לדלקת זו קיים מאז 1982. יעילותה במניעת המחלה מוערכת כ95% יעילות. במזרח התיכון שכיחות מחלה זו הינה 3.3% מאוכלוסייה בוגרת.
 

עובדות מרכזיות

• הפטיטיס B או דלקת הכבד מסוג B נגרמת ע"י מזהם ויראלי שעלול לגרום גם למחלה חדה עכשיו וגם למחלה כרונית שנמשכת מעל חצי שנה

• הדבקה נעשית דרך חשיפה של אדם לדם ו\או נוזלי גוף אחרים של אדם מזוהם

• על פי הערכות אחרונות חיים בעולם כ257 מיליון אנשים שמזוהמים בוירוס הפטיטיס B (HBV)

• ב2015 דלקת הכבד מסוג B גרמה לכ-887000 מקרי פטירה, בעיקר דרך סיבוכי המחלה כמו שחמת או סרטן הכבד

• הפטיטיס B הינו סיכון תעסוקתי חשוב לעובדי הבריאות

• למרות כל זאת המחלה ניתנת למניעה באמצעות חיסון יעיל ובטוח

​

דרכי העברה

נגיף הפטיטיס B יכול לשרוד מחוץ לגוף האדם מעל 7 ימים. בזמן זה עדיין ניתן להידבק במחלה במידה תהיה חשיפה למזהם מצד אדם לא מחוסן.
זמן הדגירה (מרגע חדירת המזהם לגוף ועד להופעת תסמיני המחלה) של דלקת הכבד מסוג B עומד בממוצע על 75 ימים, אך יכול לנוע בין 30 ועד ל180 ימים. ניתן לגלות את הוירוס בדם האדם לאחר 30 עד 60 ימים מיום ההדבקה, וקיימת אפשרות מעבר המחלה למצב כרוני.

באזורים אנדמיים (אזורים עם שיעור הדבקה גבוה) מחלה זו לרוב עוברת מאם ליילוד במעמד הלידה (בהדבקה פרינטלית), או עקב חשיפה לדם מזוהם (הדבקה אופקית) בעיקר ב 5 שנים ראשונות לחיים, כאשר ישנה חשיפה לדם של ילד מזוהם מצד ילדים לא מזוהמים. התפתחות מחלה כרונית שכיחה מאוד בקרב פעוטים שנדבקים מן האם ו\או ב5 שנים ראשונות לחייהם.

נגיף הפטיטיס B מועבר גם כן בחשיפה עורית ודרך מגע המזהם בריריות האדם עקב חשיפה לנוזלי גוף שונים, כגון רוק ונוזלי זרע, נוזלים ואגינליים.

העברת המחלה בזמן קיום יחסי מין יכולה להתקיים, במיוחד עם מדובר במשכב זכרים לא מחוסנים, חיי מין עם פרטנרים רבים או קיום יחסי מין עם מספקי שירותי המין. הדבקה בגיל מבוגרת גורמת למחלה כרונית בפחות מ5% מן המקרים.

דרך העברה נוספת הינה שימוש חוזר במחטים ו\או מזרקים בשירותי הרפואה או בקרב אוכלוסייה שצורכת סמים בהזרקה. בנוס, הדבקה יכולה לקרות בזמן פרוצדורות רפואיות ניתוחיות,  טיפולי שיניים, עשיית קעקועים, דרך שימוש בסכיני גילוח או חפצי אחרים בעלי פוטנציאל להיות נגועים בדם מזוהם. ניתן לקרוא על מחלות ויראליות נוספות.

 

סימפטומים

מרבית האנשים אינם חווים שום תסמינים בזמן מחלה חדה עכשווית. עם כי אנשים מסוימים יכולים להציג תמונה של צהבת (הצהבה של עיניים ועור), שתן כהה, עייפות קיצונית, כאבי בטן, בחילות והקאות. חלק קטן מן החולים יכולים לפתח אי ספיקת כבד חדה, שעלולה לגרום אף למוות.

בחלק מן החולים דלקת כבד מסוג B עלולה לגרום למעבר המחלה למצב כרוני שעם הזמן יכול להתפתח לשחמת הכבד (הצטלקות הכבד הגורמת לאובדן תפקודו) וסרטן הכבד.

מי בסיכון לפתח מחלה כרונית?

הסיכוי לדלקת כבד מסוג B (הפטיטיס B) לעבור למצב כרוני תלויה בגיל בו האדם נדבק. ילדים שנדבקו בדלקת הכבד מסוג B בעלי סיכון הכי גבוה לחלות גם בצורה הכרונית שלה.

            בקרב פעוטים וילדים:

80-90% מן הפעוטים שנדבקו בשנה הראשונה לחייהם יפתחו הפטיטיס B כרוני

30-50% מן הילדים שנדבקו עד גיל  שנים 6 יפתחו מחלה כרונית גם כן

            בקרב מבוגרים:

פחות מ5% מאנשים שבריאים למעט דלקת הכבד מסוג B יתפחו הפטיטיס B כרונית

20-30% ממבוגרים החולים בהפטיטיס B כרונית יפתחו שחמת או סרטן הכבד.

​

זיהום מקביל בהפטיטיס B וHIV

כ1% מן האנשים שנדבקו בHBV (וירוס הפטיטיס B ) שמהווים סביבות 2.7 מיליון אנשים בעולם, נמצאו כמודבקים גם בHIV. לעומת זאת, בקרב חולי HIV שכיחות חולי HBV הינה 7.4%. בעקבות כך מאז 2015 ארגון הבריאות העולמי( WHO) ממליץ לטפל תרופתית בכל חולי הHIV ללא קשר לשלב מחלתם. זאת מאחר וטיפול התחלתי לHIV עוזר גם כנגד זיהומים בHBV.

​

אבחון

 לא ניתן על פי נתונים קליניים להבחין בין הפטיטיס B לסוג אחר של דלקות הכבד הויראליות, ולכן, האבחנה חייבת להיות מאומתת  אל מול תוצאות בדיקות המעבדה. קיימות מספר בדיקות דם המשמשות לאבחון ומעקב אחר מצב החולים בהפטיטיס B. ניתן להשתמש בבדיקות אלו גם על מנת להבדיל האם יש למטופל מחלה חדה או כרונית.

בדיקות מעבדה אלו מתמקדות בזיהוי אנטיגן מעטפת וירוס הפטיטיס B HBsAg(קולטן זר השייך לחלק החיצוני של הוירוס. זהו החלק הראשון של הוירוס שמערכת החיסון של בני האדם פוגשת). ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבדוק את כל תרומות הדם במבחני מעבדה אלו בכדיי למנוע הדבקה מקרית של אנשים שמקבלים מוצרי דם.

 

• זיהום חד בHBV מאופיין בנוכחות HBsAg ואימונוגלובולין M (IgM סוג נוגדנים שמערכת החיסון מייצרת בתחילתה של התגובה החיסונית להדבקה) לאנטיגן ליבת הוירוס HBcAg. בשלבי הדבקה ראשוניים יכולים להתגלות גם אנטיגנים מסוג HBeAg, שמעידים על קצב התרבות גבוה של הוירוס, נוכחותם מצביעה על פוטנציאל הדבקה גבוה של דם ו\או נוזלי גוף אחרים של אדם זה להדביק אחרים. 

• מחלה כרונית מאופיינת בנוכחות HBsAg בבדיקות באופן רציף לתקופה של מעל 6 חודשים (עם או ללא נוככחות HBeAg). הישארות HBsAg לתקופה ארוכה זו מעידה על סיכוי לפתח סיבוכי דלקת הכבד שתוארו לעיל בהמשך.

 

טיפול

 למחלת דלקת הכבד הויראלית מסוג B במצבה החד אין טיפול ייחודי לה. לכן, מתמקדים טיפול תומך בשמירה על מאזן תזונתי והחזר נוזלים שחולה מאבד בזמן הקאות ושלשול. מחלה כרונית ניתנת לטיפול באמצעות תרופות, כולל תרופות אנטיויראליות. הטיפול יכול להאיט התפתחותה של שחמת הכבד, לצמצם שכיחות סרטן הכבד ובכך לשפר אחוזי הישרדות בטווח הרחוק.

  WHO ממליצים על טיפול פומי (כדורים) באמצעות תרופות Tenofovir, Entecavir בגלל פוטנטיות (עוצמת השפעה) גבוהה בדיכוי הנגיף. להבדיל מתרופות אחרות נדיר שתתפתח לוירוס עמידות לתרופות תחת טיפולן. בנוסף משטר טיפול כולל לקיחת כדור 1 ביממה ומיעוט יחסי של תופעות הלוואי מחייב ניטור פחות קפדני. נכון ל2018 שתי התרופות צריכות לסיים את תקופות הפטנט שלהן.

 כאשר מדובר בסיבוכי המחלה כמו שחמת וסרטן מדובר במחלות קשות. סרטן מסוג זה מתפתח במהירות, ומאחר ואפשרויות הטיפול מצומצמות, במרבית המקרים התוצאות באופן כללי אינן טובות. במיוחד כאשר מדובר בתנאים סוציאליים נמוכים, מרבית הלוקים בסרטן הכבד נפטרים תוך חודשים מרגע האבחון. בתנאים טובים יותר טיפולים כירורגיים וכימותרפיה מאפשרים הארכת החיים במספר שנים. לפעמים מתאפשר טיפול באמצעות השתלת כבד במקרי שחמת קשה עם יחסי הצלחה משתנים.

​

מניעה

עיקר המניעה של הפטיטיס B נעשית באמצעות חיסונים. WHO ממליצים לחסן פעוטים ברגע הראשון שרק מתאפשר לבצע זאת, בעדיפות במהלך 24 שעות ראשונות לחיים. ירידה משמעותית בשכיחות מחלת כבד ויראלית מסוג B בצורתה הכרונית מיוחסת לשימוש נרחב בחיסון המדובר. שכיחות זו ירדה ב2015 ל1.3% כלל עולמית להבדיל מ4.7% שהיו לפני השימוש בחיסונים אלו. בארץ החיסון ניתן ב3 שלבים: במעמד הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים.

 התחסנות גורמת לייצור רמת נוגדנים מספקת במעל 95% מן המקרים. ההגנה שמתפתחת באמצעות חיסון זה מספיקה לפחות ל20 שנים ובפוטנציאל יכולה להספיק לכל החיים. לכן לא מומלץ באופן רשמי להוסיף חיסוני דחף למי שקיבל את החיסון בדרך 3 שלבית. חיסון זה הוכח כבטוח ויעיל. מאז 1982 נעשה שימוש ביותר ממיליארד מנות החיסון. במדינות רבות בהן אחוז הילדים שהיו חולים בהפטיטיס B עמד על 8-15% הוא ירד לאחר תחילת השימוש בחיסונים לפחות מ1%. דרכי מניעת הדבקה נוספים הינם בדיקת מנות הדם לנשאות, חיי מין בטוחים יותר, כולל צמצום מספר פרטנרים ושימוש בקונדומים.

 

בדיקות מעבדה ספציפיות

בזמן ביצוע ופיענוח בדיקות המעבדה הנוגעות למחלת הפטיטיס B בודקים המצאות חלבונים מחלקים שונים של הנגיף (אנטיגנים) ונוגדים ייחודיים שגוף מייצר כנגד לאנטיגנים אלו.

​

Hepatitis B surface antigen (HBsAg) - חלבון ממעטפת נגיף HBV. נמצא ברמה גבוהה בזמן הפטיטיס B חדה או כרונית. הימצאות חלבון זה מעידה על כך שאדם זה יכול להדביק אחרים. הגוף בזמן תגובה חיסונית תקינה מייצר נוגדנים כנגד לאנטיגן זה. משתמשים בחלבון זה בזמן ייצור חיסונים.

​

Hepatitis B surface  antibody (anti-HBs)- נוגדן שהגוף נייצר כנגד HBsAg. נוכחותם בדם באופן כללי מסמלת התאוששות ממחלה והתפתחות הגנה מפני זיהום HBV. נוגדנים אלו נוכחים גם לאחר התחסנות מוצלחת.

​

Total hepatitis B core antibody (anti-HBc)-  סה"כ נוגדנים כנגד חלבון מליבת וירוס הHBV. מופיע בזמן מחלה חדה ונשאר לכל החיים בדם האדם. נוכחות נוגדנים אלו מצביעה על חולי בהפטיטיס B כעת או מתישהו בעבר.

​

IgM antibody to hepatitis B core antigen (IgM anti-HBc)- סוג נוגדן כנגד  חלבון מליבת וירוס, שנוצר ראשון כחלק מתגובה חיסונית של הגוף לHBV. עם הזמן מוחלף בנוגדנים מסוגים אחרים. נוכחותם מעידה על הדבקה תוך פחות מ 6 חודשים, ומצביעה על מחלה קיימת ברגע זה.

​

ניתן לבצע אצלנו בדיקות להפטיטיס B. התשובות ניתנות תוך 48 שעות למעט בדיקות מיוחדות.
אין צורך בהפניית רופא.

הבדיקה סודית ואנונימית, לא נמצאת במאגרי הקופה .
 

חדש חדש חדש !

ניתן לבצע גם בדיקת PCR HBV , PCR HCV בדיקה איכותית או/ו כמותית. בדיקה הכי מדוייקת שיש, תוצאות עד 3 שבועות.
דוגמה לבדיקה PCR HCV
 

לרשימה המלאה של מחלות ויראליות ובדיקות דם נוספות ניתן להיכנס.

​